רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק י · פסוק לב
עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד כָּל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה נִתְלַבֵּט כְּדֵי לַעֲמוֹד בְּעוֹד הַיּוֹם בְּנוֹב, לְפִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ אִיצְטַגְנִינָיו: ״אִם תִּלָּחֵם בָּהּ הַיּוֹם תִּכְבְּשֶׁנָּה״. וּכְשֶׁעָמַד בְּנוֹב וְרָאָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם קְטַנָּה, לֹא חָשׁ לְדִבְרֵי אִיצְטַגְנִינָיו, וְהִתְחִיל לְהָנִיף יָדוֹ בְּגַאֲוָה: ״וְכִי עַל עִיר כָּזוֹ הִרְגַּזְתִּי כָּל הַחֲיָילוֹת הַלָּלוּ? לִינוּ פֹּה הַלַּיְלָה, וּלְמָחָר יַשְׁלִיךְ בָּהּ אִישׁ אַבְנוֹ״:
הַר בַּת צִיּוֹן. לְהַר בַּת צִיּוֹן: