רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק י · פסוק כז
וְחֻבַּל עֹל. סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה נוֹחַ לְדוֹרוֹ כַּשֶּׁמֶן. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (סנהדרין צד ב): מִפְּנֵי שַׁמְנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה דּוֹלֵק בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהִשִּׂיאָם לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּהוּ וְגוֹ׳״ (משלי כה:א):