רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק י · פסוק יד
כַקֵּן. כְּקִינֵי עוֹפוֹת הֶפְקֵר:
וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת. וְכַאֲשֶׁר יֶאֱסֹף אִישׁ בֵּיצִים עֲזֻבוֹת שֶׁעֲזָבַתָּם אִמָּם, וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדָם לְכַסּוֹת עֲלֵיהֶם:
נוֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף כָּל הַלָּשׁוֹן הַזֶּה נוֹפֵל בְּעוֹפוֹת; לְפִי שֶׁדִּמָּה אוֹתָם הַגּוֹלִים לְקֵן צִפֳּרִים וּלְבֵיצִים עֲזוּבוֹת, אָמַר לָשׁוֹן זֶה: לֹא צִפְצְפוּ עֲלֵיהֶם הָאָב וְהָאֵם: