רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק י · פסוק יב
וְהָיָה כִּי יְבַצַּע וְגוֹ׳. אֲבָל לֹא הָיָה כְּמוֹ שֶׁדִּמָּה, אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁיִּגְמוֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל מַעֲשֵׂהוּ וְנִקְמָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וּבִקְצֵה עָרֵי יְהוּדָה, וּמֵאוֹתָהּ יִרְאָה יִכָּנְעוּ בְּנֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם לָשׁוּב אֵלַי, אוֹדִיעַ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כִּי לֹא בְּכֹחוֹ גָּבַר:
אֶפְקֹד עַל פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר. עַל אֲשֶׁר הִפְרָה וְהִרְבָּה גֹּדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר לְהִתְהַלֵּל בְּכֹחוֹ עַל שֶׁקֶר. פְּרִי גֹדֶל – קריישמנ״ס דגרנדיי״א בלע״ז שֶׁל לֵב סַנְחֵרִיב:
תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו. עַל שֶׁנִּתְפָּאֵר בְּגַאֲוָתוֹ. תִּפְאֶרֶת – ונטמנ״ט בלע״ז:
רוּם עֵינָיו. גַּסּוּת רוּחוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב״ (תהלים קא:ה):