רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק טז · פסוק יד
וְעַתָּה דִּבֶּר ה׳. לְקָרֵב אֶת הַפֻּרְעָנוּת לָהֶם:
בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר. בִּשְׁבִיל שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁסִּיְּעוּ אֶת סַנְחֵרִיב, כְּשֶׁצָּר עַל שׁוֹמְרוֹן, וַעֲזָרוּהוּ בְּלִי בֶּצַע כְּאִלּוּ הָיוּ לוֹ שְׂכִירִים, לְפִיכָךְ וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב בֵּין כָּל שְׁאָר הֲמוֹנוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב שֶׁשְּׁטָפָם בַּשְּׁבִי מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַחַיִל וַיֵּלֶךְ לוֹ. וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כג): שָׁטַף עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים שֶׁהָיוּ מְסַיְּעִין אוֹתָם כְּשֶׁצָּר עַל שׁוֹמְרוֹן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְגוֹ׳. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ שָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נִגְזְרוּ עֲלֵיכֶם לְאֹרֶךְ זְמַן, אֲבָל מְצֻמְצָמִין יִהְיוּ וְלֹא תְאַחֵר עוֹד הַפֻּרְעָנוּת, כַּאֲשֶׁר יְדַקְדֵּק הַשָּׂכִיר בִּשְׁנֵי שְׂכִירוּתוֹ לְצַמְצֵם:
וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב. בְּעֵינֵי כָּל הֲמוֹן סַנְחֵרִיב הָרָב:
וּשְׁאָר. פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לְמוֹאָב:
מְעַט מִזְעָר תִּהְיֶה:
לוֹא כַבִּיר. לְשׁוֹן רֹב: