רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק טו · פסוק ה
לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק. נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם כִּנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, בִּלְעָם הָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת יִשְׂרָאֵל עַל לֹא דָבָר, וּנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל מִתְאוֹנְנִים עַל פֻּרְעָנוּת הַבָּאָה עַל הָאֻמּוֹת (תנחומא בלק א):
בְּרִיחֶהָ עַד צֹעַר. עַל כָּל חָזְקָה שֶׁל מוֹאָב יִזְעַק לִבִּי עַד צוֹעַר, שֶׁהִיא עֶגְלָה שְׁלִישִׁיָּה עִקַּר חֹזֶק שֶׁלָּהֶם, כְּעֶגְלָה שֶׁהִיא שְׁלִישִׁית לַבֶּטֶן. לָשׁוֹן אַחֵר: שְׁלִישִׁיָּה גִּבַּרְתָּנִית. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם בְּרִיחֶהָ כְּמוֹ בּוֹרְחֶיהָ: הַבּוֹרְחִים יִבְרְחוּ מֵהֶם לְהִמָּלֵט עַד צוֹעַר, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹט אֲבִיהֶם שֶׁבָּרַח לְצוֹעַר:
מַעֲלֵה הַלּוּחִית. מְקוֹם מַעֲלוֹת הַר שֶׁשְּׁמוֹ מַעֲלֵה הַלּוּחִית, וְכֵן ״מוֹרַד חוֹרֹנַיִם״ (ירמיהו מח:ה), יִבְכּוּ הַבּוֹרְחִים דֶּרֶךְ שָׁם. וְכָל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה מִמּוֹאָב הֵם:
יְעֹעֵרוּ. יִצְעָקוּ, וְלָשׁוֹן אֲרָמִי הוּא, שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״לֹא יִדְרֹךְ הַדּוֹרֵךְ הֵידָד״ (ישעיהו טז:י): ״לָא יְעוֹעֲרוּן בְּקָלְהוֹן״: