רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ט · פסוק טו
מְאַשְּׁרֵי. מַדְרִיכֵי, כְּמוֹ ״בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי״ (איוב כג:יא), וּמְאֻשָּׁרָיו שֶׁלָּמְדוּ דַּרְכֵי מַדְרִיכֵי הַתּוֹעֶה (סא״א):
וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים. הַדּוֹרְכִים בְּדֶרֶךְ הַמַּתְעִים, הַמְאַשְּׁרִים אוֹתָם בַּדְּרָכִים הַלָּלוּ, דְּרָכִים מְסֻתָּרִים וּנְבוּכִים שֶׁאֵין פֶּתַח לָצֵאת מֵהֶם. וּלְשׁוֹן ׳בִּלּוּעַ׳ נוֹפֵל עַל הַ׳דֶּרֶךְ׳, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר: ״עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ״ (ישעיהו ג:יב):