רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ט · פסוק ט
לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה. הַמְּלָכִים שֶׁהָיוּ לָנוּ קֹדֶם שֶׁמָּלַךְ פֶּקַח, כְּגוֹן יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא שֶׁבְּיָמָיו נִתְמַעֲטוּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יג:ז): ״כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם״, שְׁפָלִים הָיוּ, וְהֵם הָלְכוּ לָהֶם כְּבִנְיַן לְבֵנִים רָעוּעַ הַנּוֹפֵל. אֲבָל זֶה שֶׁהוּא עַכְשָׁיו, חָזָק הוּא כְּבִנְיַן אַבְנֵי גָזִית, וְכֵן אֲרָזִים טוֹבִים מִשִּׁקְמִים לְבִנְיָן: