רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ח · פסוק כא
וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב. מוּסָב לְמַעְלָה. מָה אָמוּר בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן? ״וַיִּסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה״ (ישעיהו ח:יא), וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הַדֶּרֶךְ: ״לֹא תֹאמְרוּ קֶשֶׁר״ (ישעיהו ח:יב) לְקֶשֶׁר עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ עִם מַלְכֵי מִצְרַיִם, וּפֵרֵשׁ אֶת עָנְשָׁן: ״וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וְכָשְׁלוּ בָם״ (ישעיהו ח:יד-טו), וְכָל הָעִנְיָן:
וְעָבַר בָּהּ. הָעוֹבֵר בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁעוֹזְבִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְסוֹמְכִין עַל מַלְכֵי מִצְרָיִם:
נִקְשֶׁה. מְאוֹרַע קָשֶׁה:
נִקְשֶׁה וְרָעֵב נִלְאָה בְּצָרוֹת קָשׁוֹת וְרָעֵב, כִּי קֹשִׁי וּמָצוֹר וּמֵצִיק וְרָעָב יָבֹא עֲלֵיהֶם בִּימֵי מָצוֹר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שֶׁצָּר סַנְחֵרִיב עַל שׁוֹמְרוֹן:
וְהָיָה כִי יִרְעַב. וְקִלֵּל בָּעֲגָלִים וּבְעָלִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים לָהֶם:
וּפָנָה לְמָעְלָה. לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא יִשְׁמַע, כִּי יִתְחַתֵּם גְּזַר דִּין; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: