רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ח · פסוק יח
הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים וגו׳ לְאוֹתוֹת – לִשְׁנֵי אוֹתוֹת: פֻּרְעָנוּת פֶּקַח, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא הַיֶּלֶד ״מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז״, וּתְשׁוּעַת בֵּית דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא הַיֶּלֶד ״עִמָּנוּ אֵל״. זֶהוּ הַיִּשּׁוּב בָּעִנְיָן לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (מב:) עַל אָחָז, שֶׁאָחַז בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן תּוֹרָה. אָמַר: אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים, אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה, אֶגְרוֹם לוֹ לְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ. אָמַר לוֹ הַנָּבִיא: כָּל מַה שֶׁאַתָּה קוֹשֵׁר הַתְּעוּדָה וְחוֹתֵם הַתּוֹרָה לְסָתְמָהּ שֶׁלֹּא תִמָּצֵא בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא יוֹעִיל לְךָ:
וְחִכִּיתִי לַה׳ הַמַּסְתִּיר פָּנָיו וְגוֹ׳. אֵין לְךָ נְבוּאָה קָשָׁה כְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (דברים לא:יח): ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא״, וְאַף בּוֹ בַּיּוֹם הִבְטִיחָם: ״וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ״ (דברים לא:כא):
הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים וְגוֹ׳. הֵם תַּלְמִידִים שֶׁחֲבִיבִין עָלַי כְּבָנִים, יִהְיוּ לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים שֶׁתִּתְקַיֵּים תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל עַל יָדָם: