רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ח · פסוק יב
לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר. אַתֶּם, סִיעָתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מוּעָטִים מִסִּיעַת שֶׁבְנָא, לֹא תֹאמְרוּ ״אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת״ (שמות כג:ב):
לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה. שֶׁעִם שֶׁבְנָא, לְפִי שֶׁהוּא קֶשֶׁר רְשָׁעִים, וְאֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. וְכֵן בְּקֶשֶׁר שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ עִם מַלְכֵי מִצְרַיִם:
וְאֶת מוֹרָאוֹ. הָעָם הַזֶּה, שֶׁהֵם אוֹמְרִים לָכֶם לִירָא מִסַּנְחֵרִיב וּלְהַשְׁלִים עִמּוֹ:
לֹא תִירְאוּ וְלֹא תַעֲרִיצוּ. לֹא תֹאמְרוּ חָזָק הוּא. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לָא תֵימְרוּן תְּקוֹף״: