רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ח · פסוק ב
וְאָעִידָה לִּי. גַּם בְּאוֹתָן הַיָּמִים, בִּימֵי יְהוֹיָקִים, עַל אוֹתוֹ פֻּרְעָנוּת, שְׁנֵי עֵדִים נֶאֱמָנִים: הָאֶחָד לְבַשְּׂרָם רָעָה הָעֲתִידָה לָבֹא עֲלֵיהֶם, אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, שֶׁהֲרָגוֹ יְהוֹיָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כו:כ) ״וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה׳ אוּרִיָּה בֶּן שְׁמַעְיָה מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּתְנַבֵּא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת כָּל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ״:
וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ. בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ ״עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם״ (זכריה ח:ד). אוּרִיָּה סִימָן לִזְכַרְיָהוּ: אִם תִּרְאוּ שֶׁתִּתְקַיֵּם נְבוּאַת אוּרִיָּה, תִּהְיוּ מְצַפִּים שֶׁתִּתְקַיֵּם נְבוּאַת זְכַרְיָהוּ, כְּשֵׁם שֶׁהַעִידוֹתִי בְּשֶׁל סַנְחֵרִיב עָמוֹס וִישַׁעְיָה: עָמוֹס לְפֻרְעָנוּתָן שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים ״וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה״ (עמוס ז:יא), וִישַׁעְיָה (ישעיהו לב:א) לְהַבְטָחָתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ כְּשֶׁיִּמְלוֹךְ: