רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ז · פסוק כה
וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר שָׁם שְׂדוֹת לָבָן לִתְבוּאָה:
אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן. הִיא כְּמִין מָרִיש שֶׁקּוֹרִין פשויי״ר בלע״ז:
לֹא תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת שָׁמִיר וָשָׁיִת. כִּי בָּהֶם יִתְעַסְּקוּ לִזְרֹעַ תְּבוּאָה לְמַאֲכָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּלֹא הַתְּבוּאָה, אֲבָל הַגְּפָנִים יִהְיוּ לָבַז, כִּי אוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁל יְחִזְקִיָּהוּ יָשׁוּבוּ אֵלַי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן. וְכֵן הָיְתָה, כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק (סנהדרין צד ב): בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְלֹא מָצְאוּ אִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה בָּקִי בַּהֲלָכוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר וְטֻמְאָה וְטָהֳרָה. וְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר הוּא אוֹמֵר ״וְהָיָה כָל מָקוֹם וְגוֹ׳״, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כה:א) ״אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה״:
וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר. שָׁם יִרְעוּ בְּהֵמוֹתֵיהֶם מִרְעֶה שָׁמֵן: