רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ז · פסוק א
וַיְהִי בִּימֵי אָחָז. מָה רָאָה הַכָּתוּב לְיַחֲסוֹ? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל הַכָּתוּב לוֹמַר וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁזְּכוּת אָבוֹת עָמְדָה לוֹ. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״וַוי, מִי הוּא זֶה שֶׁמָּלַךְ רָשָׁע זֶה?״ אָמַר לָהֶם: ״בֶּן יוֹתָם הוּא, בֶּן עֻזִּיָּהוּ הוּא, אֲבוֹתָיו הָיוּ צַדִּיקִים, לְפִיכָךְ אִי אֶפְשִׁי לִפְשׁוֹט יָדִי בּוֹ״. הֲדָא הוּא וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ מִפְּנֵי זְכוּת אֲבוֹתָיו (בראשית רבה סג, א):