רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ה · פסוק א
אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי. הַנָּבִיא אוֹמֵר: ״אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי״, תַּחַת יְדִידִי וּבִמְקוֹמוֹ וּבִשְׁלִיחוּתוֹ, כְּמוֹ ״ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם״ (שמות יד:יד) בִּשְׁבִילְכֶם:
שִׁירַת דּוֹדִי הִיא זוֹ, אֲשֶׁר שָׁר בִּשְׁבִיל כַּרְמוֹ, עַל עִסְקֵי כַּרְמוֹ, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ״ (בראשית כו:ז):
כֶּרֶם וְגוֹ׳. בֶּן שָׁמֶן – בְּזָוִית הָעוֹשָׂה פֵּרוֹת שְׁמֵנִים כְּשֶׁמֶן טוֹב:
בֶּן שָׁמֶן. זָוִית רָאוּי לְשֶׁמֶן, לְזֵיתִים לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן, כְּמוֹ ״בֶּן מָוֶת״ (שמואל א כ:לא) רָאוּי לָמוּת. וְדֻגְמָא הִיא זוֹ, וּבְסוֹף הָעִנְיָן יְפָרְשֶׁנָּה: