רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ג · פסוק כב
הַמַּחֲלָצוֹת. ״כִּתּוּנַיָּא״, כְּמוֹ (שמואל ב ב:א) ״וְקַח אֶת חֲלִיצָתוֹ״, שֶׁהַגּוּף מְלֻבָּשׁ בָּהֶם, וּכְשֶׁפּוֹשְׁטִין אוֹתָם חוֹלְצִין אוֹתָם מִן הַגּוּף:
וְהַמַּעֲטָפוֹת. מַצָּעוֹת הַמִּטָּה, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״שׁוֹשִׁיפַיָּא״. וְהַמִּטְפָּחוֹת – מַפּוֹת:
וְהַחֲרִיטִים. תַּרְגּוּמוֹ ״מַחְכַּיָּא״, דְּפוּס שֶׁל בֵּית הָרֶחֶם, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן ״וְכוּמָז״ (שמות לה:כב) ״מָחוֹךְ״: