רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ג · פסוק יב
נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל. לֵיצָנִים הֵם:
וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ. נָשִׁים נוֹאֲפוֹת מָשְׁלוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַטָּה ״יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן״ (ישעיהו ג:טז), וְהִטּוּ לִבָּם לְרָעָה. (לְפִיכָךְ כָּל חַלָּשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן (נוֹשִׁים):
מְאַשְּׁרֶיךָ. מַדְרִיכֶיךָ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְאַשְּׁרֶךָ בְּדֶרֶךְ טוֹב, הֵם מַתְעִים אוֹתָם:
בִּלֵּעוּ. קִלְקְלוּ: