רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ג · פסוק ו
כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו. כַּאֲשֶׁר יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בְּבֵית אָבִיו לֵאמֹר: ״עָשִׁיר אַתָּה בַּתּוֹרָה, וּמְחֻוֶּרֶת הִיא בְּיָדְךָ כַּשִּׂמְלָה״:
קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ. וּתְלַמְּדֵנוּ:
וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת. שֶׁאָנוּ נִכְשָׁלִים בָּהּ בְּאִסּוּר אוֹ בְּהֶתֵּר, בְּטֻמְאָה אוֹ בְּטָהֳרָה, תַּחַת יָדֶיךָ הוּא, שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהוֹרוֹת לָנוּ. דָּבָר אַחֵר: שִׂמְלָה לְךָ לְהַלְבִּישׁ עָרוֹם:
וְהַמַּכְשֵׁלָה. (פיילנצ״א בלע״ז) מֶחְסְרוֹנִי שֶׁאֲנִי מְחֻסַּר לֶחֶם תַּחַת יָדֶךָ לְהַסְפִּיקֵנִי, וּלְכָךְ קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ. וְהוּא מֵשִׁיב: בְּבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה, וּמַה טִיבִי לְקָצִין?