רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ג · פסוק ד
וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם. אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמְנֹעָרִים מִן הַמִּצְוֹת:
וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם. שׁוּעָלִים, בְּנֵי אָדָם חֲלָשִׁים. וַאֲנִי אוֹמֵר לְפִי פְּשׁוּטוֹ: תַּעֲלוּלִים לֵיצָנֵי בְּנֵי אָדָם הַמִּתְעוֹלְלִים בָּהֶן וּמְבַזִּין אוֹתָם, כְּמוֹ (איוב טז:טו) ״וְעוֹלַלְתִּי בֶּעָפָר קַרְנִי״, (שמות י:ב) ״אֶת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי״: