רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ב · פסוק כ
לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת. גִּלּוּלִים בִּדְמוּת חֲפַרְפָּרוֹת, מִינֵי שְׁרָצִים שֶׁחוֹפְרִין הָאָרֶץ, שֶׁקּוֹרִין טלפ״ש בלע״ז:
וְלָעֲטַלֵּפִים. קלבא שורי״ץ בלע״ז. יֵשׁ לִפְתּוֹר עוֹד: אֶת אֱלִילָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת, יַשְׁלִיךְ הָאָדָם בַּחֲרִיצִים וּבַנְּעִיצִין שֶׁיִּמְצָא לְפָנָיו, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִבְרוֹחַ וּלְהִטָּמֵן: