רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ב · פסוק ו
כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב. הַנָּבִיא מֵסֵב הַדִּבּוּר אֶל הַשְּׁכִינָה וְאוֹמֵר, כִּי עַד הֵנָּה עָזַבְתָּ אֶת עַמְּךָ בִּשְׁבִיל עֲוֹנָם. (דָּבָר אַחֵר: הַנָּבִיא מוֹכִיחָן וְאָמַר לָהֶם כֵּן, כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב וְכוּ׳, עָזַבְתָּ אֶת מַעֲשֵׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִהְיֵיתָ לְעַם, אַתֶּם בֵּית יַעֲקֹב):
כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם. נִתְמַלְּאוּ צִבְאוֹתָם מִמַּעֲשֵׂי אֲרַמִּיִּים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּמִּזְרָח, שֶׁהָיוּ מְכַשְּׁפִים וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים (סנהדרין צא א):
וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ. בּוֹעֲלִים בְּנוֹת עַכּוּ״ם וּמִתְעָרְבִים בָּהֶם, וְיוֹלְדוֹת לָהֶם יְלָדִים, וּבָהֶם הֵם מַסְפִּיקִים תָּמִיד וּמִתְעַסְּקִים וּמִתְרַפְּקִין וְנִטְרָחִים בָּהֶם. לְשׁוֹן ״פֶּן יְסִיתְךָ בְשֶׂפֶק״ (איוב לו:יח), דביטימנ״ט בלע״ז: