רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק א · פסוק כה
וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ. מַכָּה אַחַר מַכָּה, עַד כְּלוֹת הַפּוֹשְׁעִים:
כַּבֹּר. לְשׁוֹן בּוֹרִית, סבו״ן בְּלַעַ״ז, וּלְשׁוֹנוֹ לְשׁוֹן נִקָּיוֹן, כְּמוֹ ״וּבַר לֵבָב״ (תהילים כד:), עַל שֵׁם שֶׁהוּא מְנַקֶּה הַבֶּגֶד מִכְּתָמָיו:
סִיגָיִךְ. הָאָמוּר לְמַעְלָה כְּמוֹ ״כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים״ (ישעיהו א:כב), תַּעֲרוֹבֶת נְחֹשֶׁת בְּכֶסֶף קָרוּי סִיג, אַף כָּאן תַּעֲרוֹבֶת רְשָׁעִים עִם הַכְּשֵׁרִים. אֲנִי אֲכַלֶּה הַפּוֹשְׁעִים שֶׁהֵם הַסִּיג:
כָּל־בְּדִילָיִךְ. בְּדִיל הַמְעוֹרָב בַּכֶּסֶף, כְּלוֹמַר: הָרְשָׁעִים שֶׁבָּךְ. בְּדִיל אשטיי״ס בְּלַעַ״ז: