רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק א · פסוק יג
לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא. מַתְרֶה אֲנִי בָּכֶם: לֹא תָּבִיאוּ לִי מִנְחַת שָׁוְא שֶׁלָּכֶם, שֶׁהֶעָשָׁן עוֹלֶה מִמֶּנָּה קִיטוֹר שֶׁל תִּיעוּב הוּא לִי, וְלֹא לְנַחַת הָרוּחַ:
חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל וְגוֹ׳. וְלִקְרוֹא מִקְרָא חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת שֶׁאַתֶּם נֶאֱסָפִים לִקְרֹא עֲצָרָה וַאֲסִיפָה בָּהֶם, לֹא אוּכַל לִסְבּוֹל אָוֶן שֶׁבִּלְבַבְכֶם הַנּוֹטֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהָעֲצָרָה עִמּוֹ, שֶׁאֵין שְׁנֵי הַדְּבָרִים כָּאֵלּוּ רְאוּיִין יַחַד: לִקְרוֹא עֲצָרָה לֵיאָסֵף לְפָנַי, וְהָאָוֶן שֶׁבִּלְבַבְכֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין אַתֶּם מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִתּוֹךְ לְבַבְכֶם: