רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק א · פסוק א
חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ וְגוֹ׳. אָמַר רַבִּי לֵוִי (מגילה י:): דָּבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: אָמוֹץ וַאֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אַחִים הָיוּ:
אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וַהֲלֹא עַל כַּמָּה אֻמּוֹת נִתְנַבֵּא: מַשָּׂא בָּבֶל (ישעיהו יג:א), מַשָּׂא מוֹאָב (ישעיהו טו:א)? הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין זֶה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְלֹא נִקְרָא הַסֵּפֶר עַל שֵׁם הֶחָזוֹן הַזֶּה. וְכֵן שָׁנִינוּ בִּבְרַיְתָא דִּמְכִילְתָּא, ״בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ״ (ישעיהו ו:א) תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּסֵּדֶר. וְהַדְּבָרִים מוֹכִיחִים, שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם הָרַעַשׁ, יוֹם שֶׁנִּצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ, נֶאֱמַר ״וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל ה׳ אוֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ״ (ישעיהו ו:ח), וְאָמַר ״הִנְנִי שְׁלָחֵנִי״. לָמַדְנוּ שֶׁהוּא תְּחִלַּת שְׁלִיחוּתוֹ, וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה אַחַר כָּךְ. וְעַל זוֹ לְבַדָּהּ נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם״, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר עַל מַשָּׂא כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה ״מַשָּׂא אֻמָּה פְּלוֹנִי״, אַף כָּאן כָּתַב חָזוֹן זֶה חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וּלְפִי שֶׁהֵם תּוֹכְחוֹת קֹשִׁי, קְרָאָם חָזוֹן, שֶׁהוּא קָשֶׁה מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מד:), וּרְאָיָה לַדָּבָר ״חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי״ (ישעיהו כא:ב):
בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ וְגוֹ׳. מַלְכֵי יְהוּדָה – אַרְבָּעָה מְלָכִים הַלָּלוּ קִפֵּחַ בְּיָמָיו. בְּיוֹם שֶׁנִּצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ שָׁרְתָה שְׁכִינָה עָלָיו, וְנִתְנַבֵּא כָּל יְמֵי הַמְּלָכִים הַלָּלוּ, עַד שֶׁעָמַד מְנַשֶּׁה וַהֲרָגוֹ (וּנְבוּאָה זוֹ נֶאֶמְרָה בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ אַחַר שֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים כְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן):