רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק מה · פסוק ה
תְּבַקֵּשׁ לְךָ גְדֹלוֹת. נְבוּאוֹת, כְּמוֹ ״סַפְּרָה נָא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת וְגוֹ׳״ (מלכים ב ח:ד), ״קְרָא אֵלַי וְאַגִּידָה לְךָ גְּדֹלוֹת וְגוֹ׳״ (ירמיה לג:ג). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֵין כֶּרֶם אֵין סְיָג, וְאִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה; אֵינִי נִגְלֶה עַל הַנְּבִיאִים אֶלָּא בִּזְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כָּךְ שְׁנוּיָה בַּמְּכִילְתָּא בִּתְחִלָּתָהּ (מכילתא בא פסחא א):