רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק מא
פסוק א
וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ. וְשָׂרֵי הַמֶּלֶךְ. נִתְקַנְּאוּ בּוֹ שֶׁנָּטַל גְּדֻלָּה:
פסוק ה
לְהָבִיא בֵּית ה׳. כְּשֶׁנָּסְעוּ מִבֵּיתָם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, וּבַדֶּרֶךְ שָׁמְעוּ וְקָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם וְגִלְּחוּ זְקָנָם (מועד קטן כו.):
וּמִתְגּוֹדְדִים. לְשׁוֹן שְׂרִיטָה:
פסוק ט
אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָהוּ. מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה לוֹ לָחוּשׁ לַעֲצַת יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְלֹא חָשׁ (ירמיה מ:יג-טז), הֶעֱלָה עָלָיו כְּאִלּוּ נֶהֶרְגוּ עַל יָדוֹ (נדה סא.):
פסוק יב
אֶל מַיִם רַבִּים. ״עַל בְּרֵכַת מַיִּין סַגִּיאִין״ (תרגום יונתן):
פסוק יז
בְּגֵרוּת כִּמְהָם. ״בְּגֵרוּת דִּיהַב דָּוִד לְכִמְהָם בַּר בַּרְזִלַּי גִּלְעָדָאָה״ (תרגום יונתן), כְּשֶׁשָּׁב מִמִּלְחֶמֶת אַבְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל ״אִתִּי יַעֲבֹר כִּמְהָם וְגוֹ׳״ (שמואל ב יט:לט):