רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק לו
פסוק ה
עָצוּר. בְּבֵית הַכֶּלֶא:
פסוק י
פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה׳ הֶחָדָשׁ. הוּא שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק טז
הַגֵּיד נַגִּיד לַמֶּלֶךְ. אוּלַי יִשְׁמַע:
פסוק כ
חָצֵרָה. אֶל הֶחָצֵר. כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ (יבמות יג:):
פסוק כב
וְאֶת הָאָח. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (שבת כ.): עֵצִים; עַל שֵׁם שֶׁנִּדְלָקִים בְּאַחְוָה (כְּלוֹמַר שֶׁנִּדְלָקִים זֶה מִזֶּה כְּאַחִים שֶׁמְּהַנִּים זֶה לָזֶה סא״א). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ מַשְׁמַע שֶׁהוּא כְּלִי שֶׁמְּבַעֲרִין עָלָיו אוּר לִפְנֵי הַשָּׂרִים:
פסוק כג
שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (מועד קטן כו.): מְגִלַּת קִינוֹת הָיְתָה, קָרְאוּ לְפָנָיו ״אֵיכָה״, ״בָּכֹה תִבְכֶּה״, ״גָּלְתָה יְהוּדָה״, ״דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת״ (איכה א:א-ד) – בְּכָל זֶה לֹא חָשׁ, אָמַר: אֲנִי מֶלֶךְ עַל הַנּוֹתָרִים; כֵּיוָן שֶׁקָּרָא ״הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ״ (איכה א:ה), אָמַר: מֵעַכְשָׁיו אֵינִי מֶלֶךְ; מִיָּד וַיִּקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר:
יִקְרָעֶהָ. כְּמוֹ קְרָעָהּ:
פסוק כה
הִפְגִּיעוּ. הִתְחַנְּנוּ:
פסוק לב
דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה. מִתְּחִלָּה הָיוּ שָׁלֹשׁ אַלְפָא בֵּיתִין: ״אֵיכָה יָשְׁבָה״ (איכה א:א), ״אֵיכָה יָעִיב״ (איכה ב:א), ״אֵיכָה יוּעַם״ (איכה ד:א), וְהוֹסִיף עָלֶיהָ ״אֲנִי הַגֶּבֶר״ (איכה ג:א), שֶׁכָּל אוֹת מְשֻׁלֶּשֶׁת בָּהּ (איכה רבה ג:א):