רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק לא · פסוק כ
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם. הֵן דִּבְרֵי שְׁכִינָה, כְּלוֹמַר הוּא מִתְנוֹדֵד וַאֲנִי לִבִּי נֶהְפַּךְ עָלַי לְרַחֵם, שֶׁמָּא בְּנִי יַקִּירִי הוּא, כְּמוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּן אֶחָד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ כָּל רְצוֹנוֹ. שַׁעֲשׁוּעִים אישבניימני״ץ בְּלַעַ״ז:
מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ. בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בּוֹ. וּמִדְרַשׁ וַיִּקְרָא רַבָּה (ויקרא רבה ב,ג): דַּי דִּבּוּרִי שֶׁנָּתַתִּי בּוֹ, שֶׁלִּמַּדְתִּיו תּוֹרָתִי, לְרַחֵם עָלָיו: