רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק לא · פסוק ו
נוֹצְרִים. צוֹפִים בְּרָאשֵׁי מִגְדָּלִים גְּבוֹהִים לְהַכְרִיז קוֹל נִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק. לָשׁוֹן אַחֵר: נוֹצְרִים כְּמוֹ ״נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים״ (שמות לד:ז), לְשׁוֹן שְׁמִירָה. כְּלוֹמַר, יֶשׁ יוֹם שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתָם שֶׁשָּׁמְרוּ הַתּוֹרָה וְיֹאמְרוּ קוּמוּ. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי אִית אֲרִיכוּת יוֹמַיָּא וְסַגִּי טוּבָא דְּעָתִיד לְמֵיתֵי לְצַדִּיקַיָּא דְּנַטְרוּ אוֹרַיְתִי מִלְּקַדְמִין״: