רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק כב · פסוק כג
מְקֻנַּנְתְּ בָּאֲרָזִים. שֶׁשַּׂמְתְּ קִנֵּךְ בְּמִגְדְּלוֹת בָּתֵּי אֲרָזִים, לִבְנוֹת בָּתֵּי מִדּוֹת:
מַה נֵּחַנְתְּ. מַה מָּצָאת חֵן בִּשְׁבִיל גֹּבַהּ מִגְדָּלַיִךְ בְּעֵינֵי שׁוֹדְדַיִךְ, בְּבֹא לָךְ חֲבָלִים שֶׁל לֵידָה. וּמְנַחֵם פָּתַר נֵּחַנְתְּ לְשׁוֹן חֲנִיָּה; אֲבָל דּוּנַשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן חֵן: