רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק כב · פסוק י
אַל תִּבְכּוּ לַמֵּת. לִיהוֹיָקִים, שֶׁיָּמוּת לִפְנֵי הַשַּׁעַר כְּשֶׁיִּסְחָבוּהוּ לְהַגְלוֹתוֹ (ירמיה כב:יט):
בְּכוּ לַהֹלֵךְ. לִיהוֹיָכִין וְלִצִדְקִיָּהוּ. אֱמוֹר מֵעַתָּה: חֲבִיבָה מִיתָתוֹ שֶׁל יְהוֹיָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה״ (ירמיה לו:ל), מֵחַיָּיו שֶׁל יְהוֹיָכִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד וְגוֹ׳״ (ירמיה נב:לד):