רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק כ · פסוק ח
מִדֵּי אֲדַבֵּר. בְּכָל עֵת שֶׁאֲדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אֲנִי צָרִיךְ לִזְעֹק וּלְהָרִים קוֹל; וְאֵינִי קוֹרֵא אֲלֵיהֶם טוֹבָה כִּי אִם נְבוּאוֹת חָמָס וָשֹׁד:
כִּי הָיָה דְבַר ה׳ לִי. לְפִיכָךְ דִּבְּרוּ לִי חֶרְפָּה, שֶׁהֵם מְחָרְפִים אוֹתִי:
וּלְקֶלֶס. וּלְדִבּוּר, כְּמוֹ ״וְקַלָּסָה״ (יחזקאל כב:ד):