רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק יז · פסוק ו
כְּעַרְעָר. כְּעֵץ יְחִידִי; לְשׁוֹן ״עֲרִירִי״ (בראשית טו:ב). וְיֵשׁ אוֹמֵר: דְּגַאשְׁטִי״הּ בְּלַעַ״ז. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ: שֵׁם עֵץ מֵעֲצֵי הַיַּעַר וְעַרְעָר שְׁמוֹ; וְכֵן פֵּירֵשׁ ״כְּעַרְעָר בַּמִּדְבָּר״ (ירמיה מח:ו): עֵץ אֶחָד מֵעֲצֵי הַיַּעַר:
בָּעֲרָבָה. לְשׁוֹן מִישׁוֹר:
חֲרֵרִים. יֹבֶשׁ, כְּמוֹ ״חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל):
אֶרֶץ מְלֵחָה. אֶרֶץ שֶׁהִיא מְלֵחָה וְלֹא תְהֵא מְיֻשֶּׁבֶת: