רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק יב · פסוק יג
זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ. הִתְפַּלְלוּ וְלֹא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתָם. לָמָּה? לְפִי שֶׁלֹּא נָרוּ לָהֶם נִיר תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לְכָךְ זָרְעוּ אֶל קוֹצִים (ירמיה ד:ג). סֵפֶר שֶׁנָּקוּד בּוֹ זִרְעוּ, בְּחִירִ״ק הַזַּיִ״ן, שִׁבּוּשׁ הוּא:
נֶחְלוּ. לְשׁוֹן חוֹלִי, נֶחְלוּ בְּמַכְאוֹבָם וְצָעֲקָתָם לְפָנַי, וְלֹא יוֹעִלוּ:
מִתְּבוּאֹתֵיכֶם. מִמַּעֲשֵׂיכֶם: