רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק י · פסוק יז
אִסְפִּי מֵאֶרֶץ כִּנְעָתֵךְ. הַחְבִּיאוּ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּנוֹשִׁי מֵאַרְעָא סְחוֹרְתִּיךְ״, כְּמוֹ ״כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה״ (הושע יב:ח); וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ כִּנְעָתֵךְ – לְשׁוֹן הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת, וְאִסְפִּי – לְשׁוֹן שְׁחִיָּה: שְׁחִי וְהַשְׁפִּילִי יוֹתֵר מִשִּׁפְלוּת אֶרֶץ אֶת הַכְנָעָתֵךְ, אַתְּ, יְרוּשָׁלַיִם, הַיּוֹשֶׁבֶת עַתָּה בַּמָּצוֹר: