רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ג · פסוק ו
מְשׁוּבָה. נִצַּחַת (ירמיה ח:ה) וּמוּכַחַת בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁצִּוַּנִי לְהַחֲזִיר עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים (מגלה יד:). הֲרָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל ״הַשּׁוֹבֵבָה״ (ירמיה לא:כא), אַנְבּוֹזִייָ״ה בְּלַעַ״ז:
יִשְׂרָאֵל. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
הוֹלְכָה הִיא. בְּעוֹדָהּ עַל אַדְמָתָהּ, קוֹדֶם שֶׁגָּלְתָה בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ עִם הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה (מלכים ב יז):
הוֹלְכָה. הָיְתָה הוֹלֶכֶת עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ:
וַתִּזְנִי שָׁם. לַעֲבוֹדָה זָרָה. וַתִּזְנִי כְּמוֹ וַתִּזֶן: יוֹ״ד יְתֵרָה: