רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ב · פסוק לג
תֵּיטִיבִי. תְּקַשְּׁטִי עַצְמֵךְ לִקְרַאת נוֹאֲפַיִךְ, כְּמוֹ ״וַתֵּיטֶב רֹאשָׁהּ״ דְּאִיזֶבֶל, בְּפָרָשַׁת יֵהוּא (מלכים ב ט:ל):
גַּם אֶת הָרָעוֹת לִמַּדְתְּ. חָזַרְתְּ עַל כָּל רוֹעַ דֶּרֶךְ, לִלְמוֹד אֶת הַמְקֻלְקֶלֶת שֶׁבְּכֻלָּם:
גַּם. לְשׁוֹן אֲפִילוּ. לָכֵן. לְשׁוֹן שְׁבוּעַת אֱמֶת, אַךְ אֶת הַדֶּרֶךְ הָרָעָה שֶׁבְּכָל הַדְּרָכִים לִמַּדְתְּ לְעַצְמֵךְ:
לִמַּדְתְּ. הִנְהַגְתְּ: