רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ב · פסוק כה
מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף. זוֹ הִיא מִדָּתֵךְ, כְּפֶרֶא הָאוֹהֶבֶת לָנוּעַ. נְבִיאַי אוֹמְרִים לִיךְ: מִנְעִי עַצְמֵךְ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא תֵּלְכִי יָחֵף בַּגּוֹלָה, וּמִנְעִי גְּרוֹנֵךְ מִלָּמוּת בַּצָּמָא; וַתֹּאמְרִי עַל דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים נוֹאָשׁ. אֵין מִיחוּשׁ, נוֹאַשְׁתִּי בְּדִבְרֵיכֶם. נוֹאָשׁ נוֹקְלִיי״ר בְּלַעַ״ז: