אור ברסלב

רש"י על ירמיהו· רש״י

פרק א

פסוק א

דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְגוֹ׳. לֵיתֵי בַּר קַלְקַלְתָּא דְּתַקְנָן עוֹבְדוֹהִי – יִרְמְיָה בָּא מֵרָחָב הַזּוֹנָה (יהושע ב:א), וְלוֹכַח בַּר מְתַקְּנְתָּא דִּמְקַלְקְלָן עוֹבְדוֹהִי – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן, שֶׁבָּאוּ מִזֶּרַע כָּשֵׁר (פסיקתא רבתי יג,ד):

פסוק ב

אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה׳ אֵלָיו וְגוֹ׳. אֲשֶׁר הִתְחִילָה שְׁכִינָה לִשְׁרוֹת עָלָיו בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן:

פסוק ג

וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים. וַיְהִי נָבִיא כָּל יְמֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַנּוֹתָרִים, וִימֵי יְהוֹיָקִים בְּנוֹ וִימֵי צִדְקִיָּהוּ בְּנוֹ, עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הִיא הַשָּׁנָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי:

פסוק ה

בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן וְגוֹ׳. מִימֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן; הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם דּוֹר וְדוֹר וּנְבִיאָיו (סדר עולם רבה ל):

אֶצָּרְךָ. לְשׁוֹן צוּרָה:

יְדַעְתִּיךָ. קְנִיּוֹשְׁטְ״וִי בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם״ (שמות ו:ג):

הִקְדַּשְׁתִּיךָ. זִמַּנְתִּיךָ לְכָךְ:

נָבִיא לַגּוֹיִם. לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים עַצְמָם כַּגּוֹיִם, כָּךְ נִדְרַשׁ בְּסִפְרֵי: ״נָבִיא מִקִּרְבְּךָ וְגוֹ׳ יָקִים לְךָ״ (דברים יח:טו) וְלֹא לְמַכְחִישֵׁי תּוֹרָה. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ? בְּנוֹהֲגֵי מִנְהַג גּוֹיִם. וְעוֹד יֵשׁ לִפְתּוֹר: נָבִיא לַגּוֹיִם כְּמוֹ ״עַל הַגּוֹיִם״ (ירמיהו י:כה); לְהַשְׁקוֹתָם כּוֹס תַּרְעֵלָה, לְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶם פּוּרְעָנוּת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״קַח אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת … וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כׇּל הַגּוֹיִם״ (ירמיהו כה:טו). דָּבָר אַחֵר: בְּטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ, עָלֶיךָ אָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה: ״נָבִיא אָקִים לָהֶם כָּמוֹךָ״ (דברים יח:יח). זֶה הוֹכִיחָם וְזֶה הוֹכִיחָם, זֶה נִתְנַבֵּא אַרְבָּעִים שָׁנָה וְזֶה נִתְנַבֵּא אַרְבָּעִים שָׁנָה:

פסוק ו

אֲהָהּ. לְשׁוֹן יְלָל, קוֹנְפְּלֵיינְ״ט בְּלַעַ״ז:

כִּי נַעַר אָנֹכִי. אֵינִי כְדַאי לְהוֹכִיחָן. מֹשֶׁה הוֹכִיחָן סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ (דברים א), כְּבָר נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם בְּכַמָּה נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם: הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם (שמות יב:לא-מג), וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם (שמות יד:טו-לא), הוֹרִיד אֶת הַמָּן, הֵגִיז אֶת הַשְּׂלָיו (במדבר יא), נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה (שמות לד), הֶעֱלָה אֶת הַבְּאֵר (במדבר כא:טז-יח); אֲנִי, בִּתְחִלַּת שְׁלִיחוּתִי אֲנִי בָּא לְהוֹכִיחָם?!

פסוק ז

עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ. אֶל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:

וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ. לְיִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר:

פסוק ט

וַיִּשְׁלַח ה׳ אֶת יָדוֹ. כָּל שְׁלִיחוּת שֶׁהוּא אֵצֶל יָד – לְשׁוֹן הוֹשָׁטָה. לָשׁוֹן אַחֵר: כַּתַּרְגּוּם: ״וְשָׁלַח ה׳ יָת פִּתְגָמֵי נְבִיאוּתֵיהּ״:

פסוק י

הִפְקַדְתִּיךָ. מִנִּיתִיךָ עַל הַגּוֹיִם:

לנתוש ולנתוץ. דיספציר בְּלַעַ״ז:

פסוק יא

מַקֵּל שָׁקֵד. מַנְדוֹלִי״ר בְּלַעַ״ז, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם מַקֵּל שָׁקֵד ״מֶלֶךְ דְּמוֹחִי לְאַבְאָשָׁא״:

פסוק יב

הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת. הַשָּׁקֵד הַזֶּה הוּא מְמַהֵר לְהוֹצִיא פֶרַח קֹדֶם לְכָל הָאִילָנוֹת, אַף אֲנִי מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת דְּבָרִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (ירושלמי תענית ד, ה): הַשָּׁקֵד הַזֶּה הוּא מִשְּׁעַת חֲנִיטָתוֹ עַד גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, כְּמִנְיַן יָמִים שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁבּוֹ הָבְקְעָה הָעִיר, לְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף הַבַּיִת:

פסוק יג

סִיר נָפוּחַ. רוֹתֵחַ בּוֹיִילְנְ״ט בְּלַעַ״ז:

וּפָנָיו. רְתִיחוֹתָיו, אֵשִׁישׁאוֹנְדִי״שׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק יד

מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה. בָּבֶל לִצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא (גיטין ו.):

פסוק טז

וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם. אֶתְוַכַּח עִמָּם, עִם יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:

פסוק יז

תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ. לְשׁוֹן זֵרוּז, כְּאִישׁ חַיִל:

פסוק יח

לְמַלְכֵי יְהוּדָה. כְּנֶגֶד מַלְכֵי יְהוּדָה:

פסוק יט

וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ. ״וִיהוֹן דָּיְנִין וּמְגִיחִין לְקָבְלָךְ לְמִסְתַּר יָת פִּתְגָמֵי נְבוּאָתָךְ״:

תוכן העניינים

רש"י על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה