רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מו · פסוק ו
וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִים. מִקְרָא זֶה דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּמְנָחוֹת (מה.): פַּר מַה לָמַדְנוּ? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה ״וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם… פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם״ (במדבר כח:יא), מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שְׁנַיִם יָבִיא אֶחָד? לְכָךְ נֶאֱמַר: פַּר;
וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים. מַה לָּמַדְנוּ? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה ״שִׁבְעָה״ (במדבר כח:יא), מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שִׁבְעָה יָבִיא שִׁשָּׁה? לְכָךְ נֶאֱמַר: וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים. וּמִנַּיִן אֲפִילוּ אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ. מָצָאתִי: