רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מו · פסוק ד
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שִׁשָּׁה כְבָשִׂים. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״שְׁנֵי כְבָשִׂים״ (במדבר כח:ט)?! וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַשְׁמַע שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית וּמַשְׁמַע יוֹם טוֹב. וְאוֹמֵר אֲנִי, שַׁבָּת זוֹ אֵינָהּ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית אֶלָּא יוֹם טוֹב, שֶׁטָּעוּן שִׁבְעָה כְבָשִׂים וּשְׁנֵי אֵילִים (במדבר כח:יט); וּבָא וְלִמֶּדְךָ שֶׁאֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, וְאִם לֹא מָצָא שִׁבְעָה יָבִיא שִׁשָּׁה, וְאִם לֹא מָצָא שְׁנֵי אֵילִים יָבִיא אֶחָד; כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמִים לְעִנְיַן רֹאשׁ חֹדֶשׁ: