רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מה · פסוק כד
וּמִנְחָה אֵיפָה לַפָּר. מִנְחַת הַנְּסָכִים אֵיפָה לַפָּר, אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים״ (במדבר כח:כ), וְיֵשׁ לוֹמַר: אֵיפַת קֶמַח לְהוֹצִיא סֹלֶת עִשָּׂרוֹן מִן הַסְּאָה, שֶׁהָאֵיפָה שָׁלֹשׁ סְאִין. וְאֵיפָה לַפָּר לִמֶּדְךָ שֶׁאִם לֹא מָצָא סֹלֶת מְנֻפָּה כָּל כָּךְ, יָבִיא מִשֶּׁל עִשָּׂרוֹן לַסְּאָה:
וְאֵיפָה לָאַיִל. אַף זוֹ קֶמַח, לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ (מנחות עו:): שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנִים מִשָּׁלֹשׁ סְאִין:
הִין לָאֵיפָה. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה. וְיֵשׁ לוֹמַר: לֹא שֶׁיַּקְרִיב הַהִין כֻּלּוֹ, אֶלָּא שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין (משנה מנחות ט:), וְיַקְרִיב שֶׁמֶן לְפִי הַסֹּלֶת כְּמִשְׁפַּט הַזֶּבַח, לַפָּר כְּמִשְׁפָּטוֹ וְלָאַיִל כְּמִשְׁפָּטוֹ, לְפִי שְׁנָתוֹת שֶׁל הִין: