רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מב · פסוק כ
לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ. שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים עַל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אַמָּה, שֶׁהַקָּנֶה שֵׁשׁ אַמּוֹת (יחזקאל מ:ה); וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד הַקְּלִירִי (בקדשתא דיום שני של סכות): ״דָּוִד יִנְטֶה קַו שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת קְצוּבָה עַל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת״, וְהִיא שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה – שֶׁהָיָה הַר הַבַּיִת חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה (מידות ב:א) – חֲלוֹק שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים עַל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים לִרְצוּעוֹת שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמּוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב, וְתִמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה רְבָעִים שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת; וְעַל כֵּן אָמַר הַפַּיְּטָן (שם בקדשתא): ״שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה מִתְכַּפֶּלֶת״, מָצָאתִי:
חוֹמָה לוֹ. לְהַר הַבַּיִת:
סָבִיב. חֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב, זוֹ חוֹמַת הַחֵיל הַמַּקֶּפֶת כָּל הָהָר:
לְהַבְדִּיל. אֶת הָעָם בֵּין קֹדֶשׁ שֶׁלִּפְנִים לְחֹל שֶׁבַּחוּץ. מָצָאתִי גְּמַר כָּל מִדָּה (סא״א):