רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מא · פסוק יב
וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְגוֹ׳. רֹחַב כָּל הַבִּנְיָן לְרוּחַ הַמַּעֲרָבִית: רֹחַב הַבַּיִת וְעֹבִי הַכְּתָלִים הַצְּפוֹנִיִּים וְהַדְּרוֹמִיִּים עִם הַתָּאִים הַצְּפוֹנִים וְהַדְּרוֹמִים וְעֹבִי כָּתְלֵיהֶם לְצָפוֹן וּלְדָרוֹם רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה, וְכֵן הָיָה בְּבַיִת שֵׁנִי, וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ד, ז) בְּקִיר מַעֲרָבִי מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה וּמוֹנֶה הַחֶשְׁבּוֹן:
הַגִּזְרָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״בִּצוּרְתָא״, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהַבַּיִת הַגָּבוֹהַּ קָרוּי כֵּן, וְהַתָּאִים הַנְּמוּכִין אֲשֶׁר סָבִיב – אוֹתָם הוּא קוֹרֵא בִּנְיָן. וּמְנַחֵם פָּתַר (מחברת ׳גזר׳) גִּזְרָה – לְשׁוֹן ״לִשְׁכָּה״ (נחמיה יג:ה):
פְּאַת דֶּרֶךְ הַיָּם. רוּחַ מַעֲרָבִית:
רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה. רֹחַב הַבִּנְיָן מִצָּפוֹן לְדָרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה, וְהָא לְךָ הַחֶשְׁבּוֹן: הַתָּא הַצְּפוֹנִי אַרְבַּע, וּכְתָלָיו עֶשֶׂר, הֲרֵי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וְחָמֵשׁ מְקוֹם הַפָּנוּי בֵּין הַתָּא לַבַּיִת, הֲרֵי תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, רֹחַב יְסוֹד הַכְּתָלִים הָיָה נִבְלָע בַּחֲלַל הַתָּא וּבַמָּקוֹם הַפָּנוּי, וְכוֹתֶל הַהֵיכָל שִׁשָּׁה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, וַחֲלָלוֹ רֹחַב עֶשְׂרִים, הֲרֵי אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ, וְכוֹתֶל הַהֵיכָל דְּרוֹמִי שִׁשָּׁה, הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְאַחַת, וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה שֶׁל תָּאֵי הַדָּרוֹם, סַךְ הַכֹּל שִׁבְעִים:
וְקִיר הַבִּנְיָן. כּוֹתְלֵי הַתָּאִים:
וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה. אֹרֶךְ בִּנְיַן הַתָּאִים וְהַמֻּנָּח תִּשְׁעִים אַמָּה, הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם, חוּץ מִבֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁאֵינוֹ נִמְנֶה עִמּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה בּוֹלֵט אֶל הַחוּץ לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, וְלֹא הָיָה שָׁוֶה לִשְׁאָר הַבִּנְיָן; שֶׁהַבַּיִת הָיָה רָחָב מִלְּפָנָיו שְׁלוֹשִׁים אַמָּה יוֹתֵר מִשֶּׁל אַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ: הָאוּלָם עוֹדֵף עַל הַהֵיכָל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה בַּצָּפוֹן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה בַּדָּרוֹם (מידות ד,ז), וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת, שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִין אֶת הַסַּכִּינִין. וְאֹרֶךְ אוֹתוֹ בִּנְיָן מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב עֶשֶׂר אַמּוֹת, נִשְׁאֲרוּ תִּשְׁעִים אַמָּה אֹרֶךְ, בְּרֹחַב שִׁבְעִים שֶׁכָּל הַבַּיִת הָיָה אֹרֶךְ מֵאָה מִזֶּה וּמִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן וּבְמַסֶּכֶת מִדּוֹת (מידות ד,ז):