רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לז · פסוק יא
הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. רֶמֶז וְדֻגְמָא לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּצָרוֹתָם הֵמָּה, שֶׁהֲרֵי הֵם אוֹמְרִים: יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ בְּצָרוֹת, אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, וּמַה נּוֹחִיל לִתְשׁוּעָה עוֹד? דָּבָר אַחֵר (פרקי דרבי אליעזר לג): כֻּלָּם אֵלּוּ מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ, וּמִפְּנֵי שֶׁהֶחֱיִיתָם עַכְשָׁיו, הֵם אוֹמְרִים: אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, וְלֹא נִחְיֶה עוֹד שֵׁנִית כְּשֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים: