רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לה · פסוק ה
וַתַּגֵּר. וְתַשְׁפֵּל, כְּמוֹ ״וְהִגַּרְתִּי לַגַּיְא אֲבָנֶיהָ״ (מיכה א:ו); שֶׁהָיוּ מַסְגִּירִין אוֹתָן לְאוֹיְבֵיהֶן כְּשֶׁהָיוּ בּוֹרְחִין דֶּרֶךְ אַרְצָם, וְזוֹ הִיא שֶׁאָמַר ״אַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק״ (עובדיה א:יד):
בְּעֵת אֵידָם. בְּעֵת כְּשֶׁמְּסַרְתִּים בְּיַד אוֹיֵב:
בְּעֵת עֲוֺן קֵץ. כְּשֶׁנִּגְמַר קֵץ עֲוֹנָם וְנִתְמַלְּאָה סְאָתָם (על פי שוחר טוב י):