רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לד · פסוק יח
הַמְעַט מִכֶּם. אֶת אֲשֶׁר הַחֲזָקוֹת שֶׁבָּכֶם רוֹעוֹת הַמִּרְעֶה הַטּוֹב? וְהַלְוַאי לֹא תִּרְמְסוּ הַמּוֹתָר בְּרַגְלֵיכֶם, וְתֹאכַלְנָה אוֹתוֹ שְׁאָר צֹאנִי; אֶלָּא שֶׁאַף מוֹתַר מִרְעֵיכֶם תִּרְמְסוּ בְּרַגְלֵיכֶם. וְלֹא דַּי לָכֶם אֲשֶׁר מַשְׁקֵה מַיִם תִּשְׁתּוּ, אֶלָּא שֶׁהַנּוֹתָרִים בְּרַגְלֵיכֶם תִּרְפֹּשׂוּן:
וּמִשְׁקַע מַיִם. הַמַּיִם הַצְּלוּלִים, שֶׁשָּׁקַע הַטִּיט, וְלֹא נֶעֶכְרוּ בְרַגְלַיִם. וְהַדּוּגְמָא כְּתַרְגּוּמוֹ: ״הַזְּעִיר לְכוֹן דְּפַרְנוֹס טָב אַתּוּן מִתְפַּרְנְסִין, וּמוֹתַר פַּרְנוֹסְכוֹן דָּיְשִׁין בְּרַגְלֵיכוֹן, וּמִשְׁתֵּי מְתַקֵּן אַתּוּן שָׁתָן, וְיָת מוֹתְרָא בְּרַגְלֵיכוֹן אַתּוּן דָּיְשִׁין״: