אור ברסלב

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק לב

פרק לא

פסוק ב

כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים. הָיָה לְךָ לִרְבֹּץ תּוֹךְ יְאוֹרְךָ כְּמִשְׁפַּט הַדָּגִים וְלֹא לָצֵאת אֶל הַיַּבָּשָׁה, וְנִתְגָּאִיתָ בְּלִבְּךָ וְנִדְמֵיתָ בְּעַצְמְךָ לִכְפִיר הַשַּׁלִּיט בַּיַּבָּשָׁה וְיָצָא לִטְרֹף טֶרֶף:

וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ. וְתֵצֵא חוּץ עִם נַהֲרוֹתֶיךָ; לְשׁוֹן ״גּוֹחִי מִבֶּטֶן״ (תהלים כב:י); ״כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן״ (איוב מ:כג); ״וְאֹרֵב יִשְׂרָאֵל מֵגִיחַ מִמְּקוֹמוֹ״ (שופטים כ:לג); לְשׁוֹן דָּבָר הַנּוֹגֵעַ וְיוֹצֵא מִבֵּית מִסְתָּרִים:

וַתִּדְלַח. לְשׁוֹן עֲכִירָה:

בְּרַגְלֶיךָ. רַגְלַיִם לֹא הָיוּ לְךָ, וְעָשִׂיתָ לְךָ רַגְלַיִם כְּחַיַּת הָאָרֶץ לַעֲבֹר מֵימֵי אֲרָצוֹת וְלִרְפֹּס נַהֲרוֹתָם; וְהַדֻּגְמָא בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן: ״וַאֲגַחְתָּא בְּמַשִׁירְיָיתָךְ וַאֲזַעְתָּא עַמְמַיָּא בְּסוּמְכְוָותָךְ וַאֲחְרִיבְתָּא מְדִינָתְהוֹן״:

פסוק ג

בְּחֶרְמִי. לְשׁוֹן מְצוּדָה; וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא: ״יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ״ (חבקוק א:טו); ״מְצוֹדִים וַחֲרָמִים״ (קהלת ז:כו):

פסוק ה

וּמִלֵּאתִי הַגֵּאָיוֹת רָמוּתֶךָ. הַשְׁלָכָתֶיךָ; כְּמוֹ ״רָמָה בַיָּם״ (שמות טו:א), וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רָמוּתֶךָ – לְשׁוֹן ׳רִמָּה׳, כְּמוֹ ״וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ״ (שמות טז:כ):

פסוק ו

וְהִשְׁקֵיתִי אֶרֶץ צָפָתְךָ. אֶרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה צָף בָּהּ עַל פְּנֵי מֵימֵי יְאוֹרֶיךָ; כְּמוֹ ״צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי״ (איכה ג:נד); ״וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל״ (מלכים ב ו:ו); אוֹתָהּ הָאָרֶץ אַשְׁקֶה מִדָּמְךָ:

צָפָתְךָ. טוֹנְפְרוֹט״מְנְט בְּלַעַ״ז, עַל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִין שֶׁבָּהּ:

וַאֲפִיקִים. רָאוּיִ״רְשׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק ז

וְכִסֵּיתִי בְכַבּוֹתְךָ שָׁמַיִם. כְּשֶׁתִּכְבֶּה תַּבְעֵרָתְךָ, יַעֲלֶה הֶעָשָׁן וִיכַסֶּה הַשָּׁמַיִם וְיַחְשִׁיךְ הַמְּאוֹרוֹת; כְּלוֹמַר: כָּל שׁוֹמְעֵי שִׁמְעֲךָ יִתְאַבְּלוּ וְיִשְׁתּוֹמְמוּ, כִּי יִדְאַג אִישׁ לְנַפְשׁוֹ לֵאמֹר: גַּם עָלֵינוּ יַעֲמֹד הַמַּשְׁחִית:

פסוק ח

כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם. שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה, מְלִיצֶיךָ:

פסוק ט

וְהִכְעַסְתִּי לֵב. כְּלוֹמַר: יִרְגַּז וְיֶחֱרַד לִבָּם:

בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ. ״בְּאַיְתִיוֹתִי תְּבִירֵי קְרָבָךְ לְבֵינֵי עַמְמַיָּא״ (תרגום יונתן):

פסוק י

וַהֲשִׁמּוֹתִי. לְשׁוֹן תִּמָּהוֹן:

בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל פְּנֵיהֶם. לְשׁוֹן עוֹף פּוֹרֵחַ (תנחומא, בשלח יח): בְּשָׁלְחִי עָלֶיךָ חֵיל שְׁלוּחַי דֶּרֶךְ אַרְצָם:

וְחָרְדוּ לִרְגָעִים. לִשְׁבָרִים, פֶּן גַּם עֲלֵיהֶן יָבֹא הַשֶּׁבֶר. לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן ׳רֶגַע׳ מַמָּשׁ, כֵּן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:

אִישׁ לְנַפְשׁוֹ. כָּל אֶחָד עַל עַצְמוֹ, שׁוֹיְימָ״אִימָאשׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק יג

מֵעַל מַיִם. שֶׁל שְׁאָר מְדִינוֹת, שֶׁהָיִיתָ עוֹכְרָם:

פסוק יד

אַשְׁקִיעַ מֵימֵיהֶם. שֶׁלֹּא תְעַכְּרֵם רֶגֶל בְּהֵמָה, יִשְׁקַע הַטִּיט וְיִהְיוּ הַמַּיִם צְלוּלִין וּנְקִיִּים כַּשֶּׁמֶן הַמְזֻקָּק:

פסוק טו

אֶרֶץ מִמְּלוֹאָהּ. אֶרֶץ שֶׁהִיא עַתָּה מִמְּלוֹאָהּ מִכָּל טוּב:

פסוק יח

נְהֵה. בְּכֵה וְקוֹנֵן:

וְהוֹרִידֵהוּ אוֹתָהּ וּבְנוֹת וגו׳. הִתְנַבֵּא עָלָיו וְעַל כָּל מַכְחִישֵׁי הַנְּבוּאָה, שֶׁיֵּרְדוּ לִבְאֵר שַׁחַת; כָּאן הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל, שֶׁכָּל מַכְחִישֵׁי הַנְּבוּאָה יוֹרְדִין לְגֵיהִנֹּם (תנחומא, לך כ):

פסוק יט

מִמִּי נָעָמְתָּ. כְּלוּם נָעַמְתָּ מִשְּׁאָר הָעֲרֵלִים?! אַף אַתָּה רְדָה לַבּוֹר וְהָשְׁכְּבָה אִתָּם:

פסוק כ

חֶרֶב נִתָּנָה. לַחֶרֶב נִתְּנָה מִצְרַיִם:

פסוק כא

יְדַבְּרוּ לוֹ. יְדַבְּרוּ עָלָיו וְעַל עוֹזְרָיו:

אֵילֵי גִבּוֹרִים מִתּוֹךְ שְׁאוֹל. סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ יְדַבְּרוּ לוֹ אֶת עֹזְרָיו, עִם עוֹזְרָיו, כְּלוֹמַר: גַּם עַל עוֹזְרָיו אִתּוֹ יְדַבְּרוּ אֵילֵי גִבּוֹרִים שֶׁבִּשְׁאוֹל, וְכָכָה יֹאמְרוּ עֲלֵיהֶם: יָרְדוּ שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים וְגוֹ׳. כָּל לוֹ וְלִי וְלָהֶם וְלְךָ הַסְּמוּכִין לְדִבּוּר, אֵינָם אֶלָּא לְשׁוֹן עַל:

פסוק כב

שָׁם אַשּׁוּר. בְּגֵיהִנֹּם:

סְבִיבוֹתָיו. בְּתוֹךְ שְׁאוֹל, קִבְרוֹתָיו מוּכָנִין, כִּי מִשָּׁם לֹא יֵצֵא לָנוּחַ בְּקִבְרוֹ:

פסוק כג

בְּיַרְכְּתֵי בוֹר. בְּמַעֲמַקֵּי בוֹר, בְּתוֹךְ עָמְקוֹ:

וַיְהִי קְהָלָהּ. בְּתוֹךְ שְׁאוֹל סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ:

אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּית. אֲשֶׁר נָתְנוּ שֶׁבֶר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

פסוק כה

נָתְנוּ מִשְׁכָּב לָהּ. לְעֵילָם:

פסוק כו

מְחֻלְּלֵי. כְּמוֹ הֲרוּגֵי:

פסוק כז

וְלֹא יִשְׁכְּבוּ. אֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים, עִם גִּבּוֹרִים שֶׁמֵּתוּ מִיתַת עַצְמָם, כִּי נוֹפְלִין וּגְרוּעִים יִהְיוּ מֵעֲרֵלִים אֲשֶׁר מֵתוּ מִיתַת עַצְמָם וְיָרְדוּ בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם שְׁאוֹל:

וַיִּתְּנוּ. קוֹבְרֵיהֶם אֶת חַרְבוֹתָם תַּחַת רָאשֵׁיהֶם לְסִימָן, לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם חֶרֶב:

וַתְּהִי עֲוֺנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם. לֹא נֶחְסַר מֵעֲווֺנָם כְּלוּם, שֶׁלֹּא כִּפְּרָה עֲלֵיהֶם חֶרֶב הֲרִיגָה, שֶׁלֹּא נֶהֶרְגוּ; וּמָה הוּא הֶעָוֹן? כִּי חִתִּית הַגִּבּוֹרִים הָהֵם הָיְתָה בְּאֶרֶץ חַיִּים:

פסוק כח

וְאַתָּה בְּתוֹךְ. לְפַרְעֹה הוּא אוֹמֵר:

אֶת חַלְלֵי חָרֶב. וְלֹא עִם הַמֵּתִים מִיתַת עַצְמָם:

פסוק ל

בְּחִתִּיתָם מִגְּבוּרָתָם בּוֹשִׁים. ״בְּאִתְבָּרוּתְהוֹן מִגְּבוּרַתְהוֹן בְּהָתוֹן״ (תרגום יונתן):

פסוק לב

כִּי נָתַתִּי אֶת. חִתִּיתִי בְּאֶרֶץ חַיִּים, כִּי אֶתֵּן אֲנִי אֶת מוֹרָאִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (אדר״נ נוסח ב עמ׳ 122), וְלֹא תִנָּתֵן עוֹד חִתִּית אָדָם בָּהּ:

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה