רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק לא · פסוק ד
תְּעָלֹתֶיהָ. פוֹשִׁי״ץ בְּלַעַ״ז:
אֶל כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה. לְהַשְׁקוֹתָם. וְהַדֻּגְמָא, כְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן: ״הָא אַתּוּרָאָה דַמְיָא לְאַרְזָא בְּלִבְנָן וְגוֹמֵר״, כִּבְעַמּוּד:
מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רוֹמְמָתְהוּ. ״בְּעַמְמַיָּא סַגִּי בְּסוּמְכְוָותָא תְּקוֹף יָת מַלְכַיָּא שַׁעֲבִיד לִתְחוֹת מַלְכוּתֵיהּ וְיָת שַׁלְטוֹנוֹהִי מַנִּי עַל כָּל מְדִינוֹת אַרְעָא״, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה וּבֵין עֲבוֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ מֵהֵיכָן זָכָה לִגְדֻלָּה? לְפִי שֶׁנִּמְנַע מֵעֲצַת דּוֹר הַפְּלָגָה שֶׁנֶּאֱמַר ״מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר״ (בראשית י:יא), כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם קְלִיעָה אַחַת לָבוֹא בְּעֵצָה לִמְרֹד בּוֹ, אָז הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ נִרְאֵית לְעַצְמָהּ וְלֹא נִשְׁתַּלְשְׁלָה עִמָּהֶם. מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רוֹמְמָתְהוּ. וְעַל שֶׁשָּׁמַע לְקוֹל יוֹנָה בֶּן אֲמִתַּי, שֶׁיָּרַד לַתְּהוֹם וְשָׁבוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה מִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם (פסיקתא רבתי לג):