רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כט · פסוק כא
בְּיוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן. לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי פֵּירוּשׁ מִקְרָא זֶה מַה הוּא צֶמַח קַרְנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמַפֶּלֶת מִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל גָּלוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים לִפְנֵי מַפֶּלֶת מִצְרַיִם. וְאוֹמֵר אֲנִי בְּיוֹם הַהוּא מוּסָב עַל פָּרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה, מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲקַבֵּץ אֶת מִצְרַיִם, וְאוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן כָּלָה בְּשָׁנָה שֶׁמָּלַךְ בֵּלְשַׁאצַּר, וּמָצִינוּ בְּדָנִיֵּאל שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְחִילוּ מַלְכֵי פָּרַס לְהִתְחַזֵּק וְנִגְזְרָה מַפָּלָה עַל בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז:א) ״בִּשְׁנַת חֲדָא לְבֵלְשַׁאצַּר דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְגוֹ׳ קַדְמִיתָא כְּאַרְיֵה הִיא בָּבֶל״, וּכְתִיב (שם) ״חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְרִיטוּ גַפַּהּ וְגוֹמֵר וַאֲרוּ חֵיוָה אוֹחֲרִי תִנְיָנָא דָמְיָא לְדֹב״, הִיא פָּרַס, וּכְתִיב ״וְכֵן אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכוּלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא״, כְּלוֹמַר תִּפְשִׂי הַמְּלוּכָה, וּמַלְכוּת פָּרַס הִיא צְמִיחַת קֶרֶן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכוֹרֶשׁ ״הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ״ (ישעיהו מה:יג). וּמִנַּיִן שֶׁאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל מִצְרַיִם כָּלוּ בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק? מִצְרַיִם נִתְּנָה בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע לִנְבוּכַדְנֶצַּר, בְּשָׁנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ לִיחֶזְקֵאל, הוֹסִיף אַרְבָּעִים שָׁנָה, הֲרֵי שִׁשִּׁים וְשֶׁבַע, צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ לִנְבוּכַדְנֶצַּר, וְעֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ לְאֵוִיל מְרֹדַךְ, כִּדְאָמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (יא:), וְשָׁנָה אַחַת מֵהֶם עָלְתָה לָזֶה וְלָזֶה, כִּדְאָמְרִינָן הָתָם שָׁנִים מְקוּטָּעוֹת הָיוּ:
וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם. לְךָ יְחֶזְקֵאל יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה כְּשֶׁיִּרְאוּ נְבוּאָתְךָ מִתְקַיֶּמֶת: